תרגילי הדחיה

מאת: יהודית שריג ז"ל, פיסיותרפיסטית, מרפאת רצפת האגן, המכון הגסטרואנטרולוגי, מרכז רפואי שיבא – תה

מטרותיו:

למנוע תכיפות, דחיפות ודליפות שתן מתוך דחיפות. לאפשר את הגדלת המרווחים בין ההתרוקנויות (כך שמספר הטלות השתן היומיות לא יעלה על 7 ומספר הטלות השתן הליליות על 1).

העקרונות עליהם מבוסס התרגיל:

(א) שלפוחית השתן מושפעת ממערכת העצבים הלא רצונית

  1. בדפנותיה יש חיישנים למתח – ולכן מתיחת הדפנות, ע"י כמויות שתן גדולות, תפעיל את רפלקס התכווצות שריר השלפוחית (הדטרוסור) = תופעה שתתבטא בצורך עז להתרוקן.
  2. בדפנותיה יש גם חיישנים ללחץ – ולכן לחץ על השלפוחית (כמו רחם מוגדל, צואה שלוחצת, שיעול המעלה את הלחץ בחלל הבטן, תרגילי בטן וכו') יפעיל גם הוא את רפלקס התכווצות שריר השלפוחית (הדטרוסור) = תופעה שתתבטא בצורך עז להתרוקן.
  3. מתח נפשי (התרגשות, פחד, ריגוש מיני וכו') – עלול להוריד את סף הרגישות עד כדי כך שהתופעות הקודמות יתרחשו בנפח נמוך יותר של שתן בשלפוחית.

(ב) נסיון שלילי קודם (כמו: דליפת שתן, כאב, אי נעימות חברתית) עלול לגרום

  1. לכניסה לחרדה (= מתח נפשי), שבעצם רק תחמיר את הקושי להתגבר על הצורך העז להתרוקן!
  2. לתגובת התאפקות מוגזמת, שתתבצע בעזרת כיווץ כל שרירי רצפת האגן (= גם אלו שפותחים) + שרירי הבטן (המעלים את הלחץ בתוך חלל הבטן ובכך מפעילים את חיישני הלחץ הנמצאים בדפנות השלפוחית = ובעצם גורמים רק להחמרת הצורך העז להתרוקן, לעיתים עד כדי דליפת שתן מתוך דחיפות!!!).

(ג) רק כיווץ של שרירי רצפת האגן הסוגרים, ללא הפעלת שרירי הבטן, מפעיל רפלקס המדכא את התכווצות השלפוחית – ובכך מאפשר לה להמשיך באגירת השתן, למרות נפחים הולכים וגדלים!

העיתוי שבו נכון להשתמש בתרגיל:

  1. ברגע שמופיעה תחושת הצורך הראשונה (לא לחכות שיהיה דחוף!!!)
  2. עם התחלתה של פעולה הידועה מראש כמעוררת צורך לתת שתן (כמו: קרבה לדלת הבית או השירותים, פתיחת ברז מים, שתית נוזלים, ריגוש מיני, כעס – וכו')

התרגיל:

1) יש להפסיק לנוע (= להיעצר) ואז:

(א) לקחת נשימה אחת עמוקה (להחזיק בה רגע קצר) ולהרפות אותה ביחד עם הבטן. בצורה זו משיגים גם הפחתה במתח הנפשי שנוצר עקב הפחד מפני הדליפה (= הודות לנשימה העמוקה) וגם הפחתת הלחץ המכאני על השלפוחית – כך שפתאום נוצר הרבה מקום לשלפוחית בבטן – ולשתן בשלפוחית!)

(ב) להתחיל בכיווץ שרירי רצפת האגן השטחיים / הסוגרים (בלי הפעלת הבטן!), ללא מאמץ, ללא כוח, משך כל כיווץ = 5 שניות לפחות (= הזמן הדרוש להפעלת הרפלקס המפסיק את כיווץ ההתרוקנות של השלפוחית), מספר הכיווצים שיש לבצע = עד חלוף תחושת הדחיפות, כשנשארים רק עם תחושת מלאות נשלטת.

2) ללכת לשירותים בנינוחות (ללא פאניקה! כי צריך לזכור שאת ההתרוקנות יש לבצע תמיד כשאין דחיפות, קרי: כשהמוח שולט ולא כשהשלפוחית שולטת )

(א) מייד = אם חלפו שעתיים מההתרוקנות הקודמת.

(ב) או לדחות את מועד הטלת השתן (= בהתאם לשלב בו נמצאים ע"פ "אימון השלפוחית"). ניתן להיעזר בטכניקות הבאות כדי לדחות את מועד ההתרוקנות:

A – דמיון מודרך (ניתן לדמיין את השלפוחית, שקודם הייתה כל כך מכווצת עד שהשתן ניסה להתפרץ ממנה החוצה בכוח – וכעת היא כל כך רפויה שיש בה מקום לעוד המון שתן!!!)

B – הסחת הדעת (ניתן להסיח את הדעת מהשלפוחית ובמקום זה להעסיק את עצמנו במחשבות אחרות, רצוי חיוביות כמובן – על משקל: מוח עסוק אינו פנוי לשים לב למתרחש בפריפריה!)

בהצלחה

קבלי חינם מדריך לחיזוק רצפת האגן

השאירי כתובת אימייל שלך לקבלת המדריך